^א ועיין בקרן אורה דף ט. ד״ה נשיא שנצטרע.

^ב ועיין בחידושי הגר״ח על הש״ס יומא דף יב: בענין מינוי כהן גדול וסילוקו, ובחידושי הגרי״ז סוטה דף מב., ובמש״כ רבינו זצ״ל בשם מרן הגר״ח זצ״ל בקונטרוס בענין עבודת יוה״כ יומא דף יב: בתוס׳ ד״ה כהן גדול.

^ג ומשמע דאלעזר ואיתמר נתקדשו בקדושת כה״ג ע״י משיחת שמן המשחה ולכן נאסרו ליטמא לאחיהם, אך חסר להם דין מינוי לכהונה גדולה, ומשום הכי הם שימשו בד׳ בגדים בשמונת ימי המילואים. ועיין בחידושי רבנו חיים הלוי פי״ב מהל׳ ביאת מקדש ה״ה.

^ד אמנם לפי״ז צ״ע למה משוח מלחמה אינו מביא פר כהן משיח (עיין לקמן דף יב:) דהרי הוא נתקדש בקדושת הגוף דכהן גדול במשיחה. ועיין בחידושי הגר״ח על הש״ס (יומא דף יב: בענין מינוי כה״ג וסילוקו) ובס׳ יהגה אריה עמ״ס הוריות (דף יא:) שהג״ר אריה פרמנצי׳ק זצ״ל הקשה קושיא זו למרן הגרי״ז זצ״ל, והניח בצ״ע. ואולי יש לתרץ דקדושת כהן משוח מלחמה מהוה קדושת כה״ג רק לענין ה׳ דברים האמורים בפרשה, אך לא לגבי קדושת כ״ג בנוגע לדין פר כהן המשיח, כי משוח מלחמה לא נתקדש בקדושת כה״ג גמורה בגברא לכל דינים אלא רק לענין ה׳ דברים בלבד. ויתכן דמשוח מלחמה חלוק מכה״ג שעבר, דכה״ג שעבר נתקדש בקדושת כה״ג גמורה ורק פקע ממנו המינוי להיות כה״ג, משא״כ משוח מלחמה חל בו קדושת כה״ג רק בנוגע לה׳ דינים שבפרשה, ויתכן נפ״מ שאם מת הכה״ג ורוצים למנות את הכהן המשוח מלחמה תחתיו לכה״ג דניבעי עוד משיחה בשמן המשחה כדי לקדשו בקדושת כה״ג גמורה, וצ״ע.

^ה ועיין ברשימות שיעורים למס׳ שבועות (דף לא. ד״ה לאפוקי מלך אות ה׳) דרבינו זצ״ל ביאר דחלה חלות קדושת מלך בגברא, והביא ראייה לזה דכתב הרמב״ם (פ״ג מהל׳ ת״ת הל״א) וז״ל בשלשה כתרים נכתרו ישראל. כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות. כתר כהונה זכה בו אהרן וכו׳ כתר מלכות זכה בו דוד וכו׳ כתר תורה הרי מונח ועומד ומוכן לכל ישראל וכו׳ עכ״ל. ועלינו להתבונן בהשוואה בין שלשת הכתרים האלה. ונראה שכל אחד מהכתרים מייצג חלות קדושה מיוחדת בגברא. קדושת כהונה ברורה וכמבואר בהרבה מקראות ובמיוחד במצוות ״וקדשתו״ ו״ולא יחלל״ המזהירות על שמירת קדושת כהונה. ונראה אף תורה מקדשת את התלמיד חכם בקדושה מיוחדת וכפי שקבע הרמב״ם בסוף הל׳ שמיטה ויובל (פי״ג הלי״ב - י״ג) כאשר הוא משווה את השוקד על התורה לבן לוי, וז״ל ולמה לא זכה לוי בנחלת א״י ובביזתה עם אחיו מפני שהובדל לעבוד את ה׳ לשרתו ולהורות דרכיו הישרים וכו׳ לפיכך הובדלו מדרכי העולם וכו׳ אלא הם חיל השם שנא׳ ברוך ה׳ חילו וכו׳ ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה׳ לשרתו ולעבדו לדעה את ה׳ והלך ישר כמו שעשהו האלקים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה׳ חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים וכו׳ עכ״ל. ולכך אף התכוון הרמב״ם כשפסק בפ״ג מהל׳ ת״ת (הלי״ג) וז״ל וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד נמשך עליו ביום וכו׳ עכ״ל, כלומר דהעוסק נתקדש בתורה בקדושת תורה עולמית. וכמו כן מלך נתקדש בקדושה מיוחדת ונוספת. וכן כתוב לגבי שאול שאחר שנמשך בשמן המשחה להיות מלך ניבא עליו שמואל ואמר (פרק י׳ פסוק ו׳) ״וצלחה עליך רוח ה׳ והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר״. ונראה דהמשיחה בשמן המשחה הפכה את שאול לאיש אחר וקדשתו בקדושת מלך והשרתה עליו מדרגת הנבואה. ויוצא שחלות קדושה בגברא הויא הצד השוה בין ג׳ הכתרים – כתר כהונה, כתר תורה, וכתר מלכות.

^ו והנה הגר״ח זצ״ל ביאר דכה״ג שעבר עדיין חל ביה קדושת כה״ג מחמת שנמשח בשמן המשחה, ומשו״ה מביא פר אף לאחר שעבר, דיתכן להפקיע ממנו רק הכשר כהן גדול ודין כהונה גדולה לענין עבודה, אך אי אפשר להפקיע ממנו חלות קדושת כה״ג שבגברא. וביארנו דדין מלך שעבר דומה לכהן גדול שעבר דפקע מיניה המינוי ושררה של מלך אך לא בטלה ממנו חלות קדושת מלך ושם מלך שבגברא מכיון דנמשח בשמן המשחה. אך צ״ע בזה דבמשנה (דף ט:) איתא דנשיא שעבר מביא שעירה כהדיוט, ובפשטות י״ל דהיינו משום דמשעבר פקע חלות דין נשיא ממנו לגמרי, ולכן מביא שעירה כהדיוט. ולפי״ז י״ל דחלוק דין נשיא שעבר מדין כהן משוח שעבר, דבכהן משוח שעבר פקע מיניה רק המינוי והכשר לעבודה אך חל ביה קדושת כה״ג מחמת משיחה, משא״כ בנשיא ומלך שעברו פקע מהם דין מלך לגמרי, וכן משמע מלשון הרמב״ם בפיה״מ ד״ה כהן משיח שעבר וז״ל כהן גדול אם עבר במום או זקן וכו׳ הוא עומד בקדושתו לפי ששמן המשחה שנמשח בו אינו מבטל מעשיהו ואין הפרש בינו ובין כהן גדול המשמש בכל הדברים זולתי בעבודה בלבד וכו׳ אבל הנשיא אין לו גדולה אלא כשמצותו נעשית וכשבטל ענין זה הרי הוא כהדיוט עכ״ל. ומבואר דאע״פ דמלך נמי נמשח בשמן המשחה מ״מ נשיא ומלך שעבר הרי הוא כהדיוט, ועכצ״ל דחלוק דין משיחת מלך ממשיחת כה״ג, דמשיחת כה״ג מקדשת את הגברא, והראייה דאי ליכא משיחה אזי בעינן מקדש אחר של ריבוי בגדים - דכהונה גדולה אינה רק חלות דין מינוי לעבודה אלא דחל חלות קדושה מיוחדת בגברא דכהן גדול, ומשיחה מקדשת את הכה״ג כמו שמשיחה מקדשת כלי שרת. משא״כ במלך ליכא חלות קדושה. דהרי בכה״ג כתיב ״כי נזר אלוקיו על ראשו״, דהיינו דחלה חלות קדושה בגברא דכה״ג. משא״כ מלך הוי רק חלות דין מינוי ולפיכך חל סילוק לסלקהו לגמרי מדין מלך. ועוד ראייה לזה דקיי״ל דמלך בן מלך א״צ משיחה, ואילו כה״ג בן כה״ג צריך משיחה וצ״ב מ״ש. ונראה לבאר דמכיון דמשיחה מחילה חלות קדושה בגברא כמו בכה״ג – אזי אף בן כה״ג בעי משיחה דקדושת הגברא אינה עוברת בירושה מהאב לבנו. משא״כ במלך דחל רק חלות דין מינוי לזכותי המלוכה ושררת המלכות וזה עובר בירושה לבן מלך, ולכן מלך בן מלך א״צ משיחה. ועיין ברמב״ם בהל׳ מלכים (פ״א מהל׳ מלכים ה״ז) שכתב ״כיון שנמשח המלך הרי זכה לו ולבניו עד עולם״, ומבואר דבמלך חלין זכויות מלוכה העוברות בירושה לזרעו. ולפי״ז י״ל דמלך יכול להסתלק מדין מלוכה לגמרי, משא״כ כה״ג דהוי חלות קדושה בגברא, דנשארה בו קדושה אף לאחר שעבר. ולכן כהן משיח שעבר חייב בפר ככה״ג משא״כ נשיא שעבר דינו כהדיוט.
ועיין לקמן בגמ׳ הוריות (דף יב:) וז״ל דתניא אירע בו פסול בכהן גדול, ועבר ומינו כהן אחר תחתיו הראשון חוזר לעבודתו, והשני כל מצות כהונה עליו דברי ר״מ, רבי יוסי אומר ראשון חוזר לעבודתו, ושני אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט כה״ג משום איבה כהן הדיוט משום מעלין בקדש ואין מורידין עכ״ל. ומבואר דכה״ג שעבר ממשיחותו היינו שנתמנה להיות במקום כה״ג שאירע בו פסול ואז חזר הכה״ג הראשון לעבודתו דהשני הוי כה״ג שעבר, ולכאורה משמע דעדיין חל בכה״ג השני חלות דין כה״ג גמור, ורק משום איבה אינו עובד בח׳ בגדים ככה״ג הראשון (דזה טעם מדרבנן ואילו מדאורייתא עדיין דינו ככה״ג גמור), וצ״ע א״כ איך אפשר לדמות כה״ג שעבר לנשיא שעבר דהרי כה״ג שעבר אינו עובד רק משום איבה, ומוכח דלא פקע ממנו חלות דין כה״ג כלל מדאורייתא, וצ״ע אם כן למה בעי גזה״כ מיוחדת לכהן גדול שעבר דמביא פר. ועוד צ״ע מה הק״ו (בדף י.) מנשיא שעבר לכהן גדול דהרי נשיא שעבר תו לא הוי נשיא, משא״כ כה״ג שעבר נשאר כהן גדול אלא דמונעין ממנו מלעשות עבודה משום איבה אבל מעיקר הדין הוא ראוי לעבוד בח׳ בגדים ככה״ג. וי״ל דלכן הרמב״ם בפיה״מ ביאר את המשנה דכה״ג שעבר ממשיחותו היינו שעבר משום מום או זקנה, דב״ד סילקו אותו מלהיות כה״ג משום דאינו ראוי לעבודה, ולא כמו הברייתא (בדף יב:) דכהן שעבר היינו משום דהראשון חזר לעבודתו, ואם נימא דפקע חלות דין כה״ג ממנו כשהוא בעל מום אזי ניחא הגמ׳ דיליף ק״ו מנשיא, דכמו שבנשיא שעבר פקע חלות דינו כנשיא ה״ה בכהן שעבר מחמת מום דפקע מיניה חלות דין כה״ג, ויש גזה״כ מיוחדת לחלק בין נשיא שעבר לכהן משיח שעבר, ומובן למה בעי גזה״כ מיוחדת. דנתבאר דיש ב׳ דינים בכה״ג: א) חלות קדושה שחלה במשיחה, ב) דין מינוי בפה להכשר עבודה דכה״ג, ויתכן דסד״א דפר כה״ג אינו תלוי רק במשיחה וקדושת הגברא אלא אף במינוי כה״ג, ובזה דומה כה״ג שעבר למלך שעבר ושפיר ילפינן מק״ו. (רבינו זצ״ל) וכל זה שלא כדביאר רבינו זצ״ל לעיל בשיעור דחל חלות קדושת מלך בגברא דמלך בדומה לכה״ג, אולם רבינו זצ״ל הציע עוד מהלך דבאמת לא חלה חלות קדושה בגברא דמלך, ומלך שאני מכה״ג, וסמוכים לכך ממש״כ הרמב״ם בפיה״מ הנ״ל. והנה אם נאמר דפקע חלות דין מלך לגמרי ממלך שעבר צ״ע למה מלך שנצטרע פטור מקרבן עולה ויורד. וצ״ל דאע״פ שנצטרע ועבר ממלכותו עדיין הציבור חייבים לפרנסו מכיון שהיה מלך, וחיוב זה הוא דין מכבוד המלכות, ולכן עפ״י דין מלך שעבר אינו בא לידי עניות ודלות, ואינו דומה להדיוט עשיר בעלמא שחייב בעולה ויורד מכיון דמזלו יכול להתהפך ולהיות עני. משא״כ מלך שעבר דהציבור חייבים עדיין לפרנסו וציבור לא מיעני (ועיין במרומי שדה ט. ד״ה נשיא, ובהעמק שאלה שאילתא ל).

^ז ועיין באגרות הגרי״ד הלוי ריש הלכות מלכים אות י״ג (עמ׳ רס״ט).